סבלתי מתסמינים קשים וכאבים חזקים, אבל הרופאים לא ידעו לאבחן ממה אני סובלת, ולכן, בגלל העיכוב הרב באבחון, נאלצתי לעבור כריתת רחם. לפני כשנתיים אובחנתי עם מחלת אדנומיוזיס, מחלה כרונית של נשים בגיל הפוריות, שעל אף שכיחותה, המודעות אליה נמוכה מאוד גם בקרב הרופאים עצמם.
שמי שני ואני בת 41, והחלטתי לשתף בסיפור האישי שלי, כדי לסייע לנשים או נערות צעירות במצב דומה לקצר את הסבל שהן חוות בגלל המחלה, ולוודא שאף אחת מהן לא תתמודד לבדה עם הכאב ותוכל לפנות לאנשי מקצוע שיכולים לעזור.
מגיל ההתבגרות סבלתי מכאבים חזקים סביב המחזור החודשי. מאז ומתמיד ההתייחסות של הסביבה הובילה אותי להאמין שהסבל שלי הוא "נורמלי" ואישה צריכה לסבול את הכאבים הללו ולא להתלונן. עם השנים, התגברו התסמינים והכאבים, כאשר היה נדמה שהגוף שלי מנהל את עצמו ואותי על הדרך. התסמינים היו של כאבי בטן קשים, תקופות של שלשולים מול עצירויות והכול מחמיר ומתעצם סביב תאריכי המחזור החודשי.
שני, סובלת מהמחלה: "ברגע שאובחנתי הייתה לי הקלה, כי זו הפעם הראשונה שהרגשתי שאני אכן "שפויה" שאני לא היפוכונדרית ושמשהו בגוף שלי אכן אינו תקין ואני לא ממציאה את הכאב, הוא אכן קיים"
כעבור מספר שנים לאחר הלידה של בתי הקטנה, הרגשתי כי התסמינים רק הולכים ומחמירים וכי כל קבלת וסת הפכה להיות גרועה וקשה יותר מפעם לפעם. כל פנייה שלי לרופא נשים הסתיימה בכך שאני מטופלת בטיפול הורמונלי, והמסקנה הייתה שלא מדובר במצב כזה חמור, ושאני מנפחת באופן לא פרופורציונלי את עוצמת הכאב. פשוט לא האמינו ולא הקשיבו לכאב שלי.
לפני שנתיים וחצי, לאחר שכבר לא יכולתי להכיל יותר את הכאב, פניתי לרופאת נשים נוספת, ולאחר בדיקה קצרה, קיבלתי את האבחנה - אדנומיוזיס. הרופאה הפנתה אותי בדחיפות לרופא מומחה בתחום. אין ספק שברגע שאובחנתי הייתה לי הקלה, כי זו הפעם הראשונה שהרגשתי שאני אכן "שפויה" שאני לא היפוכונדרית ושמשהו בגוף שלי אכן אינו תקין ואני לא ממציאה את הכאב, הוא אכן קיים, כולל דימומים מסיביים, שימוש במשככי כאבים שלא תמיד עוזרים והכול כדי לנסות להמשיך לתפקד. לבסוף, לפני כחודש וחצי, עברתי את ניתוח כריתת הרחם על פי המלצת הרופאים.
ד"ר יובל קאופמן: "מדובר במחלה שכיחה מאוד עם מודעות נמוכה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית ובקרב רופאים. אדנומיוזיס מאובחנת לרוב בנשים בין הגילים 30 עד 50, אם כי יכולה להופיע אצל נשים בכל גיל, כולל נערות"
אני מצרה על המון שנים שבהן סבלתי לשווא ולא אובחנתי וסבלתי מכאבים עזים ומשתקים. המסר שלי לכל מי שסובלת ולא מוצאת פתרון לסבל שלה, להעלות את המודעות הציבורית ואת הידע על המחלה הזו, כולל גם בקרב הרופאים, כדי שנשים ונערות לא תרגשנה חוסר אונים ותתמודדנה לבד עם הכאבים וכדי שיאמינו לתלונות מבלי לזלזל ולהתעלם מהן.
כאבי אגן ודימומים מהרחם: המחלה שלא מכירים
זה כנראה הגורם הכי חשוב לכאבי אגן ודימומים רחמיים קשים אבל נשים לא מכירות אותו. אדנומיוזיס, זו מחלה של גיל הפוריות שכ-30 אחוזים מהנשים סובלות ממנה וגם הרופאים לא מודעים אליה ומאבחנים אותה אחרי שכבר הופיעו סיבוכים, אומר ד"ר יובל קאופמן, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכזים רפואיים כרמל ולין וחבר הוועד המנהל של עמותת אנדומטריוזיס ישראל, הפועלת להעלאת מודעות למחלת אדנומיוזיס ומקדמת מידע ותמיכה למתמודדות עם המחלה.
אדנומיוזיס הוא מצב רפואי בו תאי רירית הרחם (אנדומטריום) נמצאים מחוץ לחלל הרחם (בדומה לאנדומטריוזיס). אולם באדנומיוזיס, תאי האנדומטריום פורצים מחלל הרחם אל תוך דופן שריר הרחם (המיומטריום) וגדלים בתוך שכבה זו. בעקבות זאת נוצרים איים של תאי אנדומטריום שנמצאים בתוך שריר הרחם ומפרישים נוזל וסתי. הרחם הופך להיות מוגדל, מרוכך ורגיש למגע.
מדובר במחלה שכיחה מאוד עם מודעות נמוכה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית ובקרב רופאים. הערכות מצביעות על כך שאדנומיוזיס עלולה להשפיע על כ-20 עד 30 אחוזים מהנשים בגיל הפוריות. בדומה לאנדומטריוזיס, בגלל הקושי באבחון וחוסר מודעות אין על כך נתונים מדויקים. אדנומיוזיס מאובחנת לרוב בנשים בין הגילים 30 עד 50, אם כי יכולה להופיע אצל נשים בכל גיל, כולל נערות. מה אתם יודעים על אנדומטריוזיס? צפו:
למה המחלה מתפרצת?
כמו באנדומטריוזיס, גם באדנומיוזיס לא יודעים בדיוק את מנגנון היווצרות המחלה ויש תאוריות שונות בנושא. התאוריה השלטת באדנומיוזיס נקראת תאוריית ה"אינבגינציה" שטוענת כי מבנה הרחם והשכבות המרכיבות את הרחם יוצרים תנאים המאפשרים את התפתחות המחלה.
הרחם מורכב מחמש שכבות שכוללות את רירית הרחם החיצונית, רירית הרחם בפנימית, שריר הרחם הפנימי (מיומטריום פנימי), שריר הרחם החיצוני (מיומטריום חיצוני) ומעטפת הרחם (סרוזה).
באדנומיוזיס יש לרוב מעבר של תאים מרירית הרחם הפנימית לתוך דופן שריר הרחם הפנימית. שכבת תאי רירית הרחם הפנימית נקראת גם endometrium basalis. זאת שכבת תאים שאחראית לבניית רירית הרחם מחדש לאחר המחזור החודשי. בכל חודש, עם הדימום הווסתי, נשטפת החוצה שכבה של תאי רירית הרחם החיצונית כדי לאפשר בנייה של רירית רחם חדשה שאמורה לקלוט את העובר בחודש שאחרי המחזור כשיש היריון.
תאי רירית הרחם הפנימית הינם בעלי יכולות מיוחדות כולל יכולת גבוהה מאוד של חלוקה והתמיינות. אותם תאים הם גם בעלי יכולת לנוע ממקום למקום וזהו תנאי ראשוני להתפתחות אדנומיוזיס. תנאי נוסף קשור לגבול בין רירית הרחם הפנימית לשכבת שריר הרחם הפנימית. באיברים אחרים בגוף כגון המעי ושלפוחית השתן, יש חציצה בין שכבת הרירית לשכבת השריר אשר מונעת מעבר תאים משכבת הרירית פנימה. ברחם אין חציצה כזאת, כך שברגע שיש טראומה לשריר הרחם ונוצר חרך המאפשר מעבר לתוכו, תאי רירית הרחם יכולים לנדוד פנימה בקלות. התהליך כולו נקרא "אינבגינציה".
טראומה לשריר הרחם יכולה להיות עקב תהליך תוך רחמי, הכולל ניתוחי רחם כגון: ניתוח קיסרי, ניתוחים להסרת שרירנים וגרידת חלל הרחם. אדנומיוזיס נפוצה יותר גם בקרב נשים שעברו היריון מרובה עוברים ובקרב נשים שילדו בשלב מאוחר יותר בחיים. עם זאת כיום ניתן וחשוב לאבחן אדנומיוזיס גם בקרב נשים צעירות.
מהם התסמינים האופייניים?
אדנומיוזיס עלולה לגרום לתסמינים כמו דימום וסתי כבד או ממושך עד כדי אנמיה, כאבי מחזור חמורים, כאבי אגן ולחץ או מלאות בבטן התחתונה וכן כאבים בעומק הנרתיק במהלך יחסי מין. רחם עם אדנומיוזיס עלול ליצור מצב דלקי וסימפטומים באיברים שכנים. כאשר הנגעים נמצאים בקדמת הרחם הם עלולים לגרום לסימפטומים הקשורים לשלפוחית השתן כשהם נמצאים בחלקו האחורי יתכנו תסמינים שקשורים למעיים.
הדלקת באדנומיוזיס עלולה לגרום לפגיעה בפוריות עקב התכווצויות בלתי תקינות של הרחם ודימומים בלתי סדירים המפריעים לקליטה של העובר בדופן הרחם. נשים עם אדנומיוזיס נוטות לסבול יותר מהפלות מוקדמות, לידות מוקדמות, עוברים קטנים, רעלת היריון וצורך בניתוח קיסרי. ההיריון אצל נשים עם אדנומיוזיס נחשב היריון בסיכון ודורש מעקב קפדני לאורך ההיריון ובמיוחד בסמוך ללידה.
החשד לאדנומיוזיס עולה בעקבות תשאול המטופלת. בבדיקה גניקולוגית ניתן להתרשם מרחם מוגדל ומרוכך ובדרך כלל רגיש מאוד למגע. אדנומיוזיס מאובחן בדרך כלל באמצעות בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד גניקולוגי או הדמיית תהודה מגנטית (MRI). ישנם ממצאים אופייניים שניתן לזהות בצורה טובה שנמצאים בעיקר בשכבת שריר הרחם הפנימית.
ד"ר יובל קאופמןמהו הטיפול היעיל?
הטיפול באדנומיוזיס הוא פרטני ותלוי בגיל המטופלת, בסימפטומים הקליניים ובחומרתם ובהתאם לרצון המטופלת להרות. אפשרויות הטיפול כוללות טיפול תרופתי כולל נוגדי כאב וטיפול הורמונלי על ידי גלולות למניעת היריון והתקן תוך רחמי המכיל פרוגסטרון.
הטיפול הניתוחי כולל כריתת נגעי אדנומיוזיס ממוקדים או כריתת רחם כשמדובר באדנומיוזיס מפושטת והמטופלת סיימה ללדת. ישנם גם טיפולים אחרים הנחשבים זעיר-פולשניים שפועלים תוך יצירת נמק באזורי אדנומיוזיס על ידי פגיעה באספקת הדם או חימום של הרקמה. טיפולים אלה פחות מוכרים בישראל אך פופולריים מאוד באזורים אחרים בעולם, בעיקר במזרח הרחוק. חשוב לדעת כי בטיפולים אלה הנזק לרקמת הרחם אינו מבוקר ולכן הם אינם מומלצים לנשים שרוצות להרות בעתיד.
ד"ר יובל קאופמן: "נשים עם אדנומיוזיס נוטות לסבול יותר מהפלות מוקדמות, לידות מוקדמות, עוברים קטנים, רעלת היריון וצורך בניתוח קיסרי. ההיריון אצל נשים עם אדנומיוזיס נחשב היריון בסיכון ודורש מעקב קפדני לאורך ההיריון ובמיוחד בסמוך ללידה"
ניתן לנסות לשפר סימפטומים של אדנומיוזיס בעזרת שינוי אורחות חיים כגון שינוי תזונה, פעילות גופנית (יוגה נשית, פילאטיס, שחייה), הפחתת סטרס (טיפול נפשי, Mindfulness) ושימוש בקנאביס רפואי. ניתן גם להיעזר באנשי מקצוע נוספים כגון דיאטנים, מטפלים ברפואה משלימה (צמחי מרפא, דיקור, נטורופתיה, הומאופתיה, אוסטופתיה, עיסויי רחם, רפלקסולוגיה ועוד).
אדנומיוזיס עשויה להתקיים יחד עם מצבים גינקולוגיים אחרים, כגון אנדומטריוזיס או שרירנים, אשר יכולים להקשות על האבחנה והטיפול במטופלת. כ-30% מהנשים המאובחנות עם אנדומטריוזיס שטחי (נקרא גם פריטונאלי) סובלות גם מאדנומיוזיס. לעומת זאת, 70%-80% מהנשים המאובחנות עם אדנומיוזיס סובלות גם מאנדומטריוזיס, כך שהקשר בין שתי המחלות הוא מאוד חזק כמו גם הדמיון במאפיינים שונים של המחלות כגון סוג התאים והאופי האגרסיבי שלהם.
אדנומיוזיס שכיחה יותר גם בקרב נשים הסובלות מנגעי אנדומטריוזיס עמוקים. אלה נגעים שמסוגלים לחדור לעומק הרקמות עם חדירה של מעבר ל-5 מ"מ. ישנם מקרים בהם אדנומיוזיס שנמצאת קרוב לדופן החיצונית של הרחם פורץ החוצה מהרחם, מדביקה איבר שכן, בדרך כלל הרקטום שנמצא מאחורי הרחם, וחודר לעומק דופן הרקטום כך שיש נגע שהוא במקור אדנומיוזיס שהופך בחלקו להיות נגע של אנדומטריוזיס. אלה מקרים קשים יותר לטיפול שבדרך כלל מצריכים כריתה של אותו חלק מעי המעורב וכן כריתת רחם, מכיוון שאם לא מסירים את הרחם הנגע יכול לגדול ולחדור שוב למעי.
חשוב שהטיפול באדנומיוזיס ינוהל על ידי מומחים למחלה. הטיפול הנכון הוא טיפול רב-תחומי המאפשר למטופלת צורות מענה שונות למאפיינים והסימפטומים השונים של המחלה.
